הפילוסופיה של מצוות התורה ללא-יהודיים, על פי תורת חסידות חב"ד
שפיכות דמים, שעניינה נטילת חיים מאדם אחר נחשב לאחד מ- 3 האיסורים החמורים ביותר אצל "בני נח" מכיוון שעיקר תפקידם הוא "יישוב העולם", כלומר לשמור על העולם שה' ברא ולאפשר קיום חיים לכל הבריאה, לכן 'שפיכות דמים' שנוטלת חיים ומחריבה את הבריאה, היא מנוגדת באופן ישיר לתכלית קיומם של בני נח בעולם
המצווה הראשונה והחשובה ביותר היא מצוות האמונה בה', והיא הבסיס שעליו כל המצוות ואחרות עומדות. ההגיון בזה ברור, וכפי שיבואר בהמשך, קיום המצוות חייב להיות מבוסס על סמכות עליונה שמתיבה כיצד להתנהג, ולא רק על הגיון ומוסר אנושי שעלול להשתנות ולהתעוות במשך הזמן. ולכן, מאחר והקב"ה הוא המלך שמצווה עלינו מה לעשות. קודם כל צריך להאמין במלך, ולקבל את סמכותו של המלך, ואחר כך ניתן לשמוע ולבצע את הוראותיו
לאחר שנח ובניו יצאו מהתיבה, הקב"ה ציווה את נח לשקם את העולם מחדש. בהזדמנות זו ה' שב והזהיר את נח ובניו על אותם 6 המצוות שציווה לפני כן את אדם הראשון, אך בניגוד לאדם האשון שנאסר עליו לאכול מבשר חי, לנח ובניו ה' התיר לאכול בשר, אבל רק בתנאי שיהרגו קודם לכן את הבהמה או החיה, ולא יאכלו אותה כאשר יש בה עדיין "רוח חיים". זהו איסור "אבר מן החי" שנתווסף לנוח ובניו.
מאז ועד היום, אנו מכנים את המצוות ששיכות לאנושות כולה "7 מצוות בני נח".
החיוב להביא ילדים, זוהי המצווה הראשונה בתורה, והחשובה ביותר לקיום העולם המצווה הראשונה שמופיעה בתורה, לאחר בריאת העולם, היא הציווי של הקב"ה לאדם הראשון: "וַיְבָרֶךְ
כפי שהוסבר לעיל27ראה: …, כל איסור מהשבע מצוות הוא איסור בכולל בתוכו פרטים רבים. וכמו כל המצוות, מהכיוון השלילי אנו לומדים גם את הכיוון החיובי
על פי פסיקת הרמב"ם, היכולת להיות בן נח תלויה באדם עצמו, כאשר אדם מאומות העולם מקבל על עצמו לקיים את שבע המצוות בגלל שהקב"ה ציווה